כתב תביעה
התובעים מתכבדים להגיש לבית המשפט הנכבד את כתב תביעתם בתיק הנ"ל.
כל טענות התובעים בכתב התביעה נטענות במצטבר או לחילופין, הכל בהתאם לנסיבות ו/או לפי הקשר הדברים.
הצדדים
- התובעים הנם ***
- **
- הנתבע הנו בית החולים שיבא, שהיה - בכל המועדים הרלוונטיים לנטען בכתב התביעה - המעביד ו/או שולחו של רופאיו, והוא נושא באחריות שילוחית לכל מעשיו ו/או מחדליו, ובין היתר לעובדה כי לא המנוחה נפטרה כפי שיובהר לעיל, ולא עמד בחובתו הידוע החלה על בית חולים ו/או הרופא המטפל.
תאור המקרה
- המנוחה נולדה ביום 8.11.2004 לאחר הריון בסיכון גבווה של תאומות. הנ"ל נולדה בשבוע 35.
- לאחר הלידה סבלה מריפלוקס לידתי ושההתה בפגייה כחודש.
- אחרי חודש שוחררה לבייתה.
- למנוחה אשפוזים חוזרים בתמונה של קוצר נשימה, סימני אי ספיקת לב אשר הגיבו לפוסיד, אירועים של אספירציות בשל GERD, אשפוז סביב ניתוח הכנסת PEG ופונדופליקציה, אשפוז נוסף לאחר מכן בתמונה של פרופורציה של מעי גס.
- למנוחה בוצע ניתוח גסטוסטום. גסטרוסטום הינו פתח מלאכותי בקיבה, העובר דרך דופן הבטן למטרת הזנה, מתן נוזליםותרופות לפי הצורך.מטרת הגסטרוסטום היא לתת מענה לדרישות התזונתיות של אנשים שמסיבות בריאותיותואחרות יש צורך בעקיפת מערכת העיכול העליונה (פה וושט( .
- בשל דליפות דרך הגלסטרוסטום אושפזה הנ"ל משך חודשיים ולאחר שוחררה. בשלב זה יובהר כי בשל כשלים בתיעוד הרפואי לא ניתן לדעת האם כבר בשלב זה החלה רשלנות הנתבע, ע"פ חוות הדעת של מומחית התובעים התשובה הנה כן. למען הסר ספק יובהר כי באם יתקבל חומר רפואי נוסף, הגם שנאמר מפורשות כי אין כזה בנמצא, שומרים לעצמם התובעים הזכות להביא חוות דעת מומחה מתוקנת ו/או נוספת.
9. בבוקר יום 20/4/2005 התקבלה המנוחה בשל עליית חום עד 39.3 מעלות, שלשול ירוק, ללא דם. נלקחו תרביות צואה ודם ושוחררה מהמיון עם המלצה להמשך מעקב באבחנה של AGE. יובהר כי ע"פ מומחית התובעים לאור עברה הרפואי לא היה מקום לשחררה דבר שהיה מציל את חייה.
10. כששבה המנוחה לבית החולים בערב יום 20.4.2005 בשל הופעת שילשולים דמיים מיימים, חום עד 40.6 מעלות אי שקט, ללא קוצר נשימה, ללא נזלת, מעט משתעלת התקבלה במיון הנתבע.
11. במיון התרשמו מהתייבשות חמורה, הורכב עירוי והחלה בקבלת נוזלים. יובהר כבר עתה כי ע"פ מומחית התובעים בשלב זה היה להעבירה לטיפול נמרץ דבר אשר היה מציל את חייה.
12. זאת ועוד העובדה כי האבחנה במיון הייתה התייבשות חמורה מדברת בעד עצמה ומבהירה כי לא היה מקום לשחרר המנוחה לביתה, זאת גם ללא עברה הרפואי.
13. ע"פ התיעוד הרפואי בהגעתה – בטן תפוחה , יציאות דמיות, לפי האם בהגעתה למיון הבטן הייתה רכה ובהמשך, בתוך כחצי שעה, הבטן התנפחה יותר והתקשתה. עובדה זו בלבד מבהירה כי היה מקום להעבירה ללא דיחוי לטיפול נמרץ.
14. סביב תפיחות הבטן – אירוע של הידרדרות המודינמית ונשימתית עד דום לב.
15. רק בשלב הזה!! רופא נקרא לחדר המיון ובהגיעו התינוקת שכבה ללא דופק וללא נשימה, מונשמת ע"י אמבו ומסכה ואחר מכן אינטובציה, וטופלה בתרופות החייאה, שכללו אדרנלין, קלציום, ביקרבונט וגלוקוז 10%, חלקן במתן חוזר. לאחר מספר סבבי החייאה הוחזר דופק, סטורציה נמדדה סביב 100%.
16. הועברה למחלקת טיפול נמרץ שם הונשמה עם אמבו . לאחר דקות מספר יצא מנהל המחלקה והודיע להורים כי בתם נפטרה.
- יובהר ויודגש כי בולטים בהעדרם סיכומי שחרור מחדר מיון ובעיקר בבוקר ובערב ה- 19/04/2005.
העובדה כי דווקא סיכומים אלה חסרים בחומר שהועבר למשרד הח"מ מוערר פליאה וחשד כבד להתנהלות בלתי תקינה בעליל.
אי לכך אין פרטים על מצב התינוקת בעת הקבלה למיון בבוקר, ממצאי הבדיקה הגופנית והתרשמות הרופאים, אבחנה משוערת, בדיקות שנעשו והשיקולים לגבי השחרור. אין דיווח על מצב התינוקת בקבלה למיון בערב , השיקולים להעברתה לחדר ההשהיה והתרשמות רופאי הילדים בקבלה.
הגם שקופת חולים מכבי אינה נתבעת בתיק שבפנינו (משום שהרופאה מטעמה שלחה את האם מיידית למיון –דבר המדבר בעד עצמו) ראוי להבהיר כי
בתאריך 22/05/2005, חודש לאחר מותה של ליאל, כותבת האחות, שרון סיבוני, בתיק הרפואי
(לאחר שיחה עם האחות הממונה) ומנסה לשחזר את פרטי הביקור האחרון של ליאל ואמה
במרפאה ביום האחרון לחייה. האחות משחזרת מזיכרונה את ערכי הסטורציה שנמדדו ואת דרגת
החום. עניין זה יוצר חוסר במידע רפואי שמתווסף לחוסר בעת הקבלה למיון ביום פטירתה בבוקרו
ובערבו של יום.
זאת ועוד, בטופס מעקב מינהלי בתאריך 1/1/2005 רשום שהתינוקת טופלה על ידי הפיזיוטרפיסטית,
ליאורה רחמים, בתאריך 25/04/2005 בעוד התינוקת נפטרה בתאריך 20/04/2005 (???).
1. בעניין זה יטענו התובעים כי על הנתבע ו/או שלוחיו הראיה שלא היתה בקשר לגרימת נזקה של המנוחה, באופן שנגרם, התרשלות שתחוב עליה, באשר הם לא דאגו לקיום תיעוד ורישום מספק, מקיף ומלא של האירועים, הטיפולים והאבחנות שנעשו לתובעת בזמנים הרלבנטיים לתובענה זו ו/או לא פיקחו על ביצוע אותו רישום.
2. העובדה שהנתבע ו/או שלוחיו הפרו את חובתם לקיים תיעוד רפואי הולם מצביעה על כך שלא נשמרה רמת חיטוי ו/או הגיינה ראויה ובאם בוצע חיטוי ו/או בדיקת חיידיקים כמתחייב, הרי שזו הייתה פגומה ורשלנית, ואת הפגמים והטעויות הללו ניסו לטשטש באמצעות היעדר הרישום. באם בוצעה הרי שהיה על רופאי הנתבעת ליידע באופן מידי את התובעת בקש שבין הזיהום למום.
3. התובעים יטענו כי מחדליהם של הנתבע ו/או שלוחיו מלקיים תיעוד רפואי מספק, מלא ומקיף ו/או מלפקח על ביצועו של רישום כזה, מונע מהם ומבית המשפט הנכבד ראיה אוטנטית בעלת משקל רב, ולפיכך עוברת החובה על הנתבע ו/או שלוחיו להוכיח את העובדות שיכלו להתבהר מתוך הרישומים הרפואיים, ועליה הראיה כי לא היתה התרשלות שתחוב עליה.
4. התובעים יטענו כי מחדליהם של הנתבע ו/או שלוחיו מלקיים תיעוד רפואי מספק, מקיף ומלא ו/או מלפקח על ביצועו של רישום כזה, גורם להם נזק ראייתי של ממש, שאינו ניתן לתיקון, המונע ממנה את האפשרות להוכיח את תביעתם.
